המגמות החמות בביטחון הלאומי: טכנולוגיה, איומים וניהול משברים

מי שחשב שהמערכת הביטחונית הישראלית כבר ראתה הכל, כנראה לא עקב מקרוב אחרי 2026. השנה הזו מציבה בפני ישראל שילוב נדיר של איומים ישנים שמתחדשים ואיומים חדשים שאף לא דמיינו לפני עשור. הזירה אינה רק בגבולות, היא בתשתיות הדיגיטליות, בבתי החולים, בתחנות הכוח, ולעיתים ממש בסמארטפון שבכיסכם.

סייבר: החזית שאין לה קו

בתחילת 2026 דיווחה רשות הסייבר הלאומית על גל מתקפות מתואמות שהכוונו כנגד תשתיות קריטיות, חלקן קשורות לגורמים המזוהים עם איראן וחלקן לקבוצות האקרים שפועלות ממניעים אידיאולוגיים. מה שמייחד את הגל הזה לעומת גלים קודמים הוא הרמה הטכנית המשופרת - התוקפים מגיעים מוכנים יותר, סבלנים יותר, ועם יכולת ניתוח מעמיקה של מטרותיהם.

בפברואר, ניסיון חדירה למערכת ניהול מים באזור המרכז נחסם בשלב מוקדם יחסית, אך העלה שאלות מטרידות לגבי עמידות מערכות ה-OT, כלומר מערכות שליטה תפעוליות, שרבות מהן תוכננו בעידן שקדם לאיום הסייבר המודרני. ההשפעה הפוטנציאלית על העורף אינה תיאורטית, אלא תסריט שמומחים מדברים עליו בפתיחות גוברת.

"המרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה לכל דבר. ההבדל הוא שהקרב הזה מתנהל ברקע, בשקט, ולעיתים תוצאותיו מורגשות רק חודשים לאחר מכן." - בכיר לשעבר ברשות הסייבר הלאומית

הציבור הרחב נוטה לחשוב על סייבר כבעיה של מחשבים ורשתות, אבל ב-2026 הקשר לחיי היומיום הוא ישיר. מתקפה ממוקדת על מערכת בריאות יכולה לדחות ניתוחים, לשבש מרשמים ולפגוע בחולים קשים. המשמעות האנושית של איומי הסייבר היא מה שמניע את עדכוני הרגולציה שמגבשים כעת משרד הבריאות ורשות הסייבר במשותף.

בינה מלאכותית: הכלי שמשנה את כללי המשחק

אי אפשר לכתוב על ביטחון לאומי ב-2026 בלי לעצור על הנושא שחדר לכל תחום, מהחקלאות ועד לפינטק, ואופן שיצר מהפכה שקטה גם בזירה הביטחונית. הבינה המלאכותית אינה עוד כלי ניסיוני שמוצג בכנסים, היא כבר חלק אינטגרלי ממערכות ניתוח המודיעין, ממיון כמויות עצומות של מידע וממערכות זיהוי מוקדם.

צה"ל, כך דיווחו כמה גורמים בתקשורת הביטחונית, מרחיב את שילוב יכולות ה-AI בתהליכי קבלת החלטות טקטיות ואופרטיביות. היכולת לעבד בזמן אמת נתונים מאלפי מקורות, לזהות דפוסים ולייצר המלצות - מצמצמת את הפער בין גיבוש מודיעין לפעולה בשטח.

אולם הכלי הזה הוא פתח לסכנות חדשות גם כן. מדינות עוינות ושחקנים לא מדינתיים מפתחים יכולות AI משלהם, כולל לצורך ייצור של דיסאינפורמציה בסדר גודל חסר תקדים. בחירות, מהלכים דיפלומטיים, ומוראל הציבור - כל אלו הפכו למטרות לגיטימיות בעיני גורמי ההשפעה.

הצד האפל של ה-AI הצבאי

הדיון האתי סביב שימוש ב-AI בהחלטות שיש להן השלכות על חיי אדם לא ירד מסדר היום הבינלאומי. ישראל מוצאת את עצמה תחת מבט ביקורתי גם בהקשר הזה, כאשר ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות מסוימות מעלים שאלות לגיטימיות על אחריות אנושית בתהליכים שבהם אלגוריתם ממלא תפקיד מרכזי. הדיון הזה צפוי להתעצם ב-2027 כשיותר מדינות יאמצו מסגרות חוקיות בנושא.

ניהול משברים: הלקחים שעוד לא למדנו

אחד הנושאים שדחיקתו לשוליים עולה ביוקר הוא ניהול המשבר בעורף. אירועי השנים האחרונות הותירו צלקות ממסדיות ואישיות, אך גם הפיקו לקחים שחלקם יושמו וחלקם נותרו על הנייר. ב-2026, עם ריבוי חזיתות פוטנציאליות ואיומים לא קונבנציונליים, יכולת העורף לתפקד תחת לחץ חוזרת לעמוד במרכז תכנון הביטחון הלאומי.

פיקוד העורף עדכן בתחילת השנה את פרוטוקולי החירום, עם דגש על כמה נקודות כאב שזוהו בעבר. ביניהן, תקשורת מהירה ואמינה עם האוכלוסייה בזמן אמת, תיאום בין רשויות מקומיות למנגנוני הממשל המרכזי, ומענה ספציפי לאוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות מצוקה.

• תקשורת ציבורית בחירום - ערוצים ישירים לאזרח, כולל שדרוג מערכת ההתרעה הלאומית לכיסוי של פלטפורמות דיגיטליות.
• עתודות לוגיסטיות - שיפור מלאי חירום ברמה המוניציפלית, לאחר שחסרים בולטים עלו בסקירות פנימיות.
• חוסן קהילתי - תוכניות שמטפחות מנגנוני עזרה הדדית בשכונות ובמועצות אזוריות, הכרה בכך שהמדינה לא יכולה להגיע לכל מקום בו זמנית.
• הגנה על תשתיות חיוניות - ביצורים פיזיים ודיגיטליים של מוקדים קריטיים, ממחשוב ממשלתי ועד לתחנות דלק ותקשורת.

הדרון: טכנולוגיות שמשנות את שדה הקרב

אם לסמן טכנולוגיה אחת שמרגישה כבר כחלק מהמציאות הביטחונית ולא כמדע בדיוני, זה הדרון. כבר לא מדובר רק בכטב"מ צבאיים יקרים שטסים ברמות גובה, אלא בטייסות של רחפנים קטנים, זולים, ונגישים יחסית, שיכולים לשמש לסיור, לתקיפה, להעברת מטעני פיצוץ ולאיסוף מידע.

האיום שמציגים הדרונות לא עוקף את ישראל. אירועים בגזרות שונות לאורך 2025 ו-2026 הדגימו כי הכלי הזה זמין גם לגורמים ללא יכולות צבאיות מסורתיות. התגובה לכך כוללת פיתוח מואץ של מערכות נגד-כטב"מ, חלקן מבוססות על אנרגיה מכוונת כמו לייזרים, וחלקן על שיבוש אלקטרוני. ישראל, שהיא שחקן מוביל בשוק הכטב"מ הגלובלי, מצויה גם בחזית הפיתוח של הגנה כנגד הכלים שהיא עצמה פיתחה.

מה מצפה לנו בחצי השני של 2026

הסביבה הביטחונית הישראלית לקראת סוף 2026 תלויה בכמה משתנים מרכזיים. המשא ומתן האזורי, ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, היציבות הפנימית בסוריה ולבנון, וגם ההתפתחויות הטכנולוגיות שקצב השינוי שלהן מואץ מתמיד.

מה שברור הוא שהביטחון הלאומי ב-2026 אינו עניין של גבולות בלבד. הוא נוגע לעמידות של חברה שלמה, ליכולת לתפקד תחת לחץ, ולבשלות של מוסדות לנהל אי-ודאות. הציבור הישראלי, שחי שנים בתוך המציאות הביטחונית, מפתח חוסן מעצם ניסיון חייו. השאלה היא אם המוסדות מפתחים אותו באותו קצב.

הכתבה הבאה בסדרה תבחן לעומק את שוק הסייבר הישראלי ואת הקשר בין תעשיית הביטחון לצמיחה הכלכלית. בינתיים, כדאי להשאיר עין פקוחה על המגמות הללו, כי הן אינן רחוקות, ואינן אבסטרקטיות. הן כבר כאן.