כניסת הדור החמישי בישראל: מהפכה בדיגיטל ובחוויית המשתמש

המהפכה השקטה שכבר מתחוללת מתחת לרדאר

בעוד שהציבור הישראלי עסוק בשאלות יומיומיות של מחיה ופוליטיקה, מהפכה טכנולוגית של ממש מתרחשת בשקט מתחת לפני השטח. רשתות הדור החמישי, ה-5G, כבר אינן עניין עתידי או תיאורטי, הן כאן, הן מתרחבות, והן עתידות לשנות את אופן החיים, העבודה והתקשורת בישראל באופן שקשה עדיין לדמיין במלואו.

ישראל, שתמיד התגאתה בתואר "סטארט-אפ ניישן", נכנסת כעת לעידן תשתיתי חדש. חברות הסלולר הגדולות, פרטנר, סלקום, הוט מובייל ורמי לוי תקשורת, החלו בפריסה הדרגתית של תשתיות 5G ברחבי הארץ, בעיקר באזורים עירוניים. השאלה האמיתית אינה אם המהפכה תגיע, אלא מי ייהנה ממנה, מתי, ובאיזה מחיר.

מה בעצם מייחד את הדור החמישי

כדי להבין מדוע מדובר בשינוי מהותי ולא רק בשדרוג טכני, צריך להבין את ההבדל בין 5G לקודמו ה-4G. לא מדובר רק במהירות גבוהה יותר, אלא בשינוי ארכיטקטורלי שלם.

מהירות ורוחב פס

רשתות 5G מסוגלות להעביר נתונים במהירויות של עד גיגה-ביט אחד לשנייה ואף יותר, לעומת מהירות ממוצעת של כמה עשרות מגה-ביט בשנייה ברשתות 4G. בעברית פשוטה, סרט בנטפליקס ברזולוציה 4K יורד תוך שניות ספורות. אבל זה רק הפן הצרכני הנראה לעין.

זמן תגובה - ה"לייטנסי"

הפרמטר החשוב מכל, ואולי הפחות מוכר לציבור הרחב, הוא זמן התגובה של הרשת, ה-latency. ברשתות 4G מדובר בכ-30 עד 50 אלפיות השנייה. ב-5G הנתון יורד לכמה אלפיות שנייה בלבד. ההבדל הזה הוא ההבדל בין רופא שמבצע ניתוח מרחוק בעיר אחרת לבין רופא שמנסה לעשות זאת ורואה עיכוב בין תנועת היד לתנועה על המסך. הוא ההבדל בין רכב אוטונומי שמגיב לפיקה על הכביש במיידי לבין רכב שמגיב חצי שנייה מאוחר יותר.

צפיפות חיבורים

רשתות 5G מסוגלות לחבר עד מיליון מכשירים לקילומטר רבוע, לעומת כ-100,000 ב-4G. זהו הבסיס הטכנולוגי שעומד מאחורי החזון של "האינטרנט של הדברים" בקנה מידה אמיתי.

ההשפעה על הכלכלה הישראלית

מחקרים כלכליים שנערכו בעשור האחרון בנושא מציגים תמונה אופטימית במידה ניכרת. על פי הערכות של גופים כלכליים בינלאומיים, כולל ה-GSMA, רשות הסלולר הבינלאומית, פריסה מלאה של 5G עשויה להוסיף לתמ"ג הגלובלי כ-2.2 טריליון דולר עד שנת 2034. בישראל, עם בסיס טכנולוגי חזק ומגזר היי-טק מפותח, הפוטנציאל גדול במיוחד.

תעשייה ויצור

המפעלים החכמים, מה שמכונה "Industry 4.0", ייהנו מהיתרונות הבולטים ביותר. חיישנים שמחוברים ברשת 5G יכולים לנטר כל שלב בקו הייצור בזמן אמת, לאבחן תקלות לפני שהן מתרחשות ולאפשר תחזוקה מונעת. חברות כמו אינטל, שיש לה מפעל גדול בקריית גת, וחברות ביטחוניות ואזרחיות רבות, עשויות לראות שיפור משמעותי ביעילות התפעולית.

חקלאות מדויקת

ישראל, שנודעת בעולם כחלוצה בחקלאות מתקדמת, תוכל לקפוץ שלב נוסף. חיישני קרקע, רחפנים חקלאיים, מערכות השקיה חכמות ועגלות רובוטיות, כל אלה דורשים רשת אמינה ומהירה. ב-5G, מגדל ויחיד יכול לנהל שדה של מאות דונמים מהמחשב הנייד שלו בביתו, עם נתונים מדויקים על לחות הקרקע, בריאות הצמחים ויעילות ההשקיה.

בריאות ורפואה מרחוק

מגפת הקורונה הוכיחה כמה חיוני הטלמד. אבל מה שראינו בתקופת הקורונה היה רק ההתחלה. עם 5G, ניתוחים מרחוק, אבחון בעזרת בינה מלאכותית בזמן אמת, וניטור רציף של מטופלים מחוץ לבתי חולים יהפכו לנורמה. המשמעות היא פחות עומס על מערכת הבריאות וטיפול טוב יותר גם לתושבי הפריפריה, שנגישותם לרופאי מומחים מוגבלת כיום.

תחבורה וערים חכמות

תל אביב, ירושלים וחיפה כבר משקיעות בפרויקטי "עיר חכמה". 5G הוא חוליית הקישור שחסרה. ניהול תנועה דינמי, חניות חכמות, תאורת רחוב שמתאימה את עצמה לצפיפות, ותחבורה ציבורית שמגיבה לביקוש בזמן אמת, כל אלה אפשריים טכנולוגית. הרשת היא מה שהופך את החזון למציאות.

אינטרנט של הדברים - מהמונח לתשתית

המונח "Internet of Things", אינטרנט של הדברים, נזרק בשיחות טכנולוגיות כבר למעלה מעשר שנים. אבל ברובו הגדול, הוא נותר ברמת ה"פיילוט" והניסויים. הסיבה לכך פשוטה, לא הייתה תשתית שמסוגלת לשאת את העומס של מיליוני מכשירים מחוברים בסביבה עירונית צפופה.

5G הוא התשובה לבעיה הזו. כאשר כל מכשיר חשמלי בבית, כל גלאי עשן, מדחום, מנעול דלת ומקרר, יכול לתקשר ברשת ביעילות ובמהירות, נוצרת מציאות שונה לגמרי. הבית החכם הופך מנישה יקרה לנחלת כולם. יתר על כן, ברמת התשתית העירונית, כאשר אלפי חיישנים מפוזרים ברחבי עיר, ניהול משאבים כמו מים, חשמל ופסולת הופך ליעיל הרבה יותר.

"אנחנו לא מדברים על שדרוג של הרשת הקיימת. אנחנו מדברים על בניית עורק תקשורתי חדש לגמרי, שיאפשר דברים שכיום הם פשוט בלתי אפשריים", אמר בכיר בתעשיית הסלולר הישראלית בשיחה עם הכתב.

החידושים שישנו את היומיום

מציאות רבודה ומציאות מדומה

אחת המגבלות הגדולות של טכנולוגיות AR ו-VR כיום היא הצורך בחיבור קווי מהיר, או לחלופין, ביצועים פחותים בסביבה אלחוטית. עם 5G, משחקי מציאות רבודה, הדרכות מקצועיות בסביבה וירטואלית, ביקורים וירטואליים באתרי תרבות ואפילו קניות עם ניסיון וירטואלי של המוצר, כל אלה יהפכו לחלק שגרתי מהחיים.

רכבים אוטונומיים

ישראל היא מהמדינות המובילות בתחום פיתוח טכנולוגיות לרכב האוטונומי. חברות כ-Mobileye, שמשדרה בירושלים, הן שמות עולמיים. אבל רכב אוטונומי אמיתי, לא רק בתנאי מעבדה, זקוק לרשת שמסוגלת לשדר מידע בין הרכב לתשתית הדרך ולרכבים אחרים במהירות של פחות מאלפית השנייה. זו בדיוק 5G.

חינוך ולמידה

כיתות לימוד מקוונות שכוללות אינטראקציה בזמן אמת, ניסויים מדעיים בסביבה וירטואלית, ומחנכים שיכולים לפעול מכל מקום בארץ ולהגיע לתלמידים בפריפריה בחוויית למידה לא פחות איכותית, אלו אינן בשורות עתידיות. הן אפשריות כיום מבחינה תוכן, אך חסומות ברבות מהמקרים מבחינת תשתית.

אתגרי הפריסה בישראל

האמת היא שלצד ההתרגשות הטכנולוגית, ישנם אתגרים משמעותיים שעלולים להאט את קצב הפריסה ולמנוע ממנה להגיע לכל אזורי הארץ בפרק זמן סביר.

תשתית אנטנות

5G עובד בתדרים גבוהים יחסית. ככל שהתדר גבוה יותר, טווח ההגעה קצר יותר ויכולת החדירה לבניינים נמוכה יותר. המשמעות היא שנדרשות אנטנות קטנות רבות, "Small Cells", שמפוזרות בסמוך לאוכלוסייה, לעומת מגדלים גדולים ומרוחקים כמו ב-4G. פריסת אנטנות כאלה בישראל, עם בירוקרטיה ורגישות ציבורית לנושא, היא אתגר לא טריוויאלי.

התנגדות ציבורית ומיתוסים

ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, חוותה בתקופת הקורונה גל של תיאוריות קונספירציה שקשרו בין 5G למגפה. אמנם מדובר בטענות שאין להן כל בסיס מדעי, אבל ההתנגדות הציבורית שנוצרה הקשתה