הקרב על דעת הקהל: בוטים ו-AI בקמפיינים של המפלגות הגדולות
כיצד הפכו אלגוריתמים וחשבונות אוטומטיים לכלי המרכזי בעיצוב דעת הציבור הישראלי ערב הבחירות
כשהאלגוריתם הופך לסוכן בחירות
בחודשים האחרונים, מי שעוקב מקרוב אחרי הדיון הפוליטי ברשתות החברתיות בישראל מבחין בתופעה שהולכת ומתעצמת: גל של חשבונות אנונימיים, פוסטים שמופצים בתזמון מדויק, ונרטיבים שמשתכפלים עצמם בדיוק כירורגי. מאחורי הרבה מהם עומדים לא אנשים, אלא בוטים, סקריפטים ומודלי שפה שפועלים ללא הפסקה.
ישראל אינה יוצאת דופן בנוף הגלובלי, אך הצירוף של מערכת בחירות רוויה רגשית, פיצול חברתי עמוק וחדירה גבוהה של טלפונים חכמים, הופך אותה לקרקע פורייה במיוחד לתופעה הזו.
מה בדיוק קורה בשטח
לפי חוקרים מתחום הביטחון הדיגיטלי ועמותות שעוקבות אחרי תנועות מידע ברשת, מפלגות ממגוון רחב של הסקאלה הפוליטית נעזרות בכלים אוטומטיים לצורך פעולות שונות. חלקן גלויות ולגיטימיות - כמו מיקוד פרסומות לקהלים ספציפיים לפי נתונים דמוגרפיים. חלקן אפורות - כמו הגברת פוסטים באמצעות חשבונות שאינם מזוהים כחשבונות פוליטיים. וחלקן, מבחינת מומחים, חוצות את הגבול לתוך טריטוריה של מניפולציה.
בין הפעולות שתועדו בשנים האחרונות:
- הצפת פלטפורמות כמו טוויטר ו-X, פייסבוק וטיקטוק בתגובות שנועדו לשנות את תפיסת "הקונצנזוס" סביב נושא מסוים
- שימוש בכלי AI ליצירת תוכן מהיר בעברית ובערבית שמתחזה לכתיבה אורגנית
- הפצת נרטיבים כוזבים או מטעים דרך קבוצות וואטסאפ, שם המידע עובר ללא בדיקה
- בניית "קהלים מדומים" שמטרתם לגרום לתומכי מפלגה ליטול חלק פעיל יותר
וואטסאפ - הפצצה השקטה
בניגוד לפלטפורמות הפתוחות, וואטסאפ מאפשרת הפצה שכמעט אינה ניתנת לניטור. הודעות שמקורן ב"חדר מלחמה" דיגיטלי של קמפיין יכולות להגיע לאלפי אנשים תוך דקות, תוך שהן נראות כהמלצה אישית מחבר או בן משפחה. זו, לפי חוקרים, אחת הנקודות החמות ביותר בנוף הדיסאינפורמציה הישראלי.
"הבעיה אינה רק המידע השגוי עצמו, אלא שהאנשים שנחשפים אליו לעולם לא יידעו שמדובר בתוכן מתוכנן," אמר בכיר בעמותה שעוקבת אחרי תנועות מידע בישראל, בשיחה שנערכה ללא ציון שם.
הסיכון לאמון הציבורי
מעבר לתוצאה הישירה של כל בחירות, ישנו נזק מצטבר שקשה יותר לכמת. כאשר אזרחים מתחילים להרגיש שאינם יכולים לסמוך על מה שהם קוראים ברשת, שכל תגובה עשויה להיות בוט, שכל "טרנד" עשוי להיות מתוכנן, משהו בודד בליבת הדמוקרטיה.
הכשל אינו טכנולוגי בלבד. הרגולציה בישראל בכל הנוגע לשימוש בכלי AI בקמפיינים פוליטיים נמצאת עדיין בחיתוליה. ועדת הבחירות המרכזית אינה מצוידת כיום בכלים הנדרשים כדי לנטר את הנעשה בפלטפורמות הדיגיטליות בזמן אמת.
מה אפשר לעשות
חלק מהמומחים קוראים לחקיקה שתחייב מפלגות לחשוף שימוש בכלי אוטומציה בקמפיינים. אחרים מדגישים את תפקידה של אוריינות מדיה - יכולת הציבור לזהות מתי מידע הוא מניפולטיבי. ספקיות הרשתות החברתיות, מצדן, ממשיכות להציג נתוני אכיפה, אך ההצלחה בשטח נותרת חלקית בלבד.
הקרב על דעת הקהל הישראלי בעידן הבחירות איננו מתנהל רק בכנסים ובראיונות טלוויזיוניים. הוא מתנהל בשרתים, במודלים סטטיסטיים ובאלגוריתמים שרצים בשעות הקטנות של הלילה, כשרוב הציבור ישן ואינו יודע שמתחת לפני השטח, מישהו כבר מעצב את מה שיחשוב מחר.